קול הלשון שיעורי תורה ברשת *6761 | 03-6171111
יום ראשון כ"ב אלול תשע"ט | 22 ספטמבר 2019
חיפוש קולי
  • נתיב: אידיש >> שיעורים בתנ"ך ובפרשת השבוע >> שיעורים ושיחות בפרשת השבוע ומועדים >> לרבנים ששמם מתחיל ב-ר עד ת >> הרב מנשה ישראל רייזמאן - פרשת השבוע באידיש >> שיעורים קודמים >> דברים >> ואתחנן >> שיעורים משנת תשע"ד

    • כותרת השיעור: יום א ואתחנן תשעד
    • פרשה: ואתחנן
    לדף הרב כתוב לנו משוב
    עריכת שיעור
    שותפות בהחזקת התורה
    ...
    דווח על איכות שמע השיעור:
    הורד שיעור הבא תיקייה נוכחית כל שיעורי הרב
    תאור מפורט של תוכן השיעור
    00:00:01 תפילה בלחש, מה הטעם? • היום היארצייט של בעל ערוגת הבושם, רבנו משה בן עמרם זי"ע ועכי"א. וכן כתב בפרשתנו:
    00:00:20 ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, ובמד"ר, (ב, א) הלכה אדם מישראל שהיה עומד ומתפלל מהו שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול, כך שנו חכמים (ברכות לא.) מנין למתפלל שלא יגביה קולו בתפילתו שנאמר (ש"א א, יג) וחנה היא מדברת על ליבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע.
    00:01:00 לכאו' מהו הטעם בכך? ומה השייכות לפרשתנו? בשלמא בביהמ"ד היה ניתן לומר שכל אחד יתפלל בלחש לא להפריע לחברו, אך כשמתפלל בביתו מדוע שלא יתפלל בקול רעש גדול?
    00:01:52 על פי השו"ע אמנם צריך להתפלל בלחש שלא ישמע חברו אך עדיין צריך להשמיע לאזני עצמו, והמקובלים הוסיפו שאף לא ישמיע לאזניו אלא כנאמר "רק שפתיה נעות" ושום קול אפילו כלשהי לא ישמע. מהי הרעיון בכך.
    00:03:18 השגת הטובה גם בלא תפילה. • מסביר בעל ערוגת הבושם על פי קושיא של "ספר צמח", ומביא מספר "חובת הלבבות" שער עבודת האלקים פ"ו, שמתאר שם ויכוח בין השכל לנפש:
    00:04:36 "אמר השכל: מה שהתרעמת ממעוט כוונתך בעבודתך והודאתך לאלוהיך, וכוונתך בהם כוונת מבקש, ולבך להוסיף על הטובה ולשאול התמדתה, הוא מפני שלוש מידות. המידה האחת - רוב אהבתך את נפשך וחפצך למשוך הנעימות אליה, ולא תפסעי פסיעה לעבודת האל ולא לזולתה, אלא שכוונתך בה להתענג בהנאות.
    00:08:15 והמידה השנית – וזה הנוגעת לעניינינו – מפני שאינך מבינה חסד הבורא עליך, ויעלה במחשבתך שאינך מגעת אל הטובה אלא בבקשתך עליה. וכבר הטיב לך במה שתדעי ובמה שאינך יודעת, ואם לא תשכילי בבקשתך מי עשה לך כל זאת בתחילה, אם היית מרחקת ממך המחשבה הזאת, הייתה עבודתך בכוונה שלמה".
    00:09:00 נפש האדם אינה מכירה בכך שגם אילולא היתה מבקשת ומתפללת היתה זוכה אל כל החסדים גם אלו שהאדם כלל אינו יודע שנצרך אליהם. הרי כשרק נולד הוא זוכה לכל צרכו וגם מה שאינו מעלה על דעתו שהוא צריך לה ה' מספק לו. והאדם חושב לעצמו שבזכות תפילתו "רפאנו" הוא זכה לרפואה, ובזכות ה"ברך עלינו" זכה לפרנסה.
    00:11:41 • אמנם יש "תפילה לעני" – "צרתי לפניו אגיד", כשיש חיסרון לאדם ומבקש שה' ימלא חסרונו, זה בהחלט ראוי ונכון לשפוך שיחו שימלא ה' חסרונו. אך יותר מכך יש מדרגה עליונה "תפלה למשה", כשהנפש מתלוננת שכל תפילתו מופנית להשגת משאלותיה, השכל עונה לה שתדע שאין כל קשר בין התפילה לבין מילוי משאלת הלב, אם כן בשעת התפילה אין צורך לנפש להרגיש את עצמה "מבקשת" כי גם בשעת התפילה עצמה היא כבר סמוכה ובטוחה בה' שימלא כל צרכה.
    00:14:50 מטרת התפילה הדבקות והחיבור. • אם כך מקשה ה"צמח", מהי תפילה ומה מטרתה? הרי אם כל משאלותינו מתמלאות גם ללא התפילה מה מוסיף התפילה?
    00:15:09 ומנגד ישנם כאלו המקשים, האם ישנה סטטיסטיקה שיהודים המתפללים מתרפאים יותר מחליים מאשר אלו שאינם מתפללים? לכאו' על פי חובת הלבבות אין התפילה מקרבת את הטובה אל האדם וגם ללא התפילה יגיע אליו באותה מידה, אם כן מהי התפילה?
    00:20:49 ומתרץ בעל ערוגת הבושם, שהתפילה היא דבקות ויחוד, כי בהיכנס החולה אל הרופא עלול לטעות ולתלות את יהבו ברופא בשר ודם ובמכשור הטכנולוגי, הרי גם זה שאין מתפלל ייצא מכאן בריא ושלם, על כן מיועדת התפילה להזכיר ש"קל מלך רופא נאמן ורחמן אתה" ולא הרופא בשר ודם, שירגיש ויידע שה' הוא בורא רפואות והוא הרופא כל בשר". אם כן משמעות התפילה היא החיבור אל ה'. נפתולי אלקים נפתלתי.
    00:26:51 החת"ס אמר, שה' רצה שיוכל האדם לדאוג גם לעצמו כדי שעבודת ה' ישאר בשלימות ועל כן התיר בצדקה לתת גם שלא לשמה, ובחנוני נא בזאת, כדי שבתפילה ולימוד יהיה רק לשם שמים, למען תלמד ליראה את ה' אלקיך.
    00:29:49 וגם זה שמתפלל תפלה לעני בעת אשר לחוץ להשיג משאלות לבו, צריך שיהיה לו גם תפילה למשה, כי זה משמש למטרה אחרת ועליונה ממנה.
    00:31:13 וז"ל: ולי נראה בס"ד שהתפילה היא רק דבקות ויחוד וזה – הדבקות הוחיבור לה' - אי אפשר כל זמן שיש לו ביטחון על שום נברא, ולכן תיקנו חכמינו ז"ל בכל ברכה וברכה השלילה, כי קל מלך רופא נאמן ורחמן אתה, כלומר שכל עיקר מה שהוא מתפלל הוא רק שיפנה עצמו מביטחון על שום נברא וידע באמונה שאין שום נברא יכול להועיל בשום דבר. והבורא ית' מרפא אף את זה שאינו מתפלל רק שאני זוכה להכיר בכך ולדבוק בבוראי.
    00:33:19 ולכן ידע שאין שום נברא יכול להועיל בשום דבר הן בפרנסה הן ברפואה והן בכל ענינים כי אם הבורא יתברך שמו, כי קל טוב ומיטיב אתה ומברך השנים. וזהו על דרך שאמר דוד המלך ע"ה, (תהלים קלא, א) ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי. האדם באמת היה צריך להיות יושב ודומם לפני כניסתו לניתוח, ואין מן הצורך לבקש מלפניו ית"ש, והרבה להיטיב מה שלא ידעת ומה שלא ביקשת מאיתו, ואם כן מדוע אינו יושב ודומם, אלא הוא רוצה להוכיח לעצמו שאינו טועה ומכיר בכך שהוא כגמול עלי אמו.
    00:36:50 ומבאר ערוגת הבושם שלכן אנו מתפללים שמו"ע בלחש, כי המתפלל למילוי בקשתו מתפלל בקול גדול ודורש וצועק עד שמשיג בקשתו, אך ב"תפילה למשה", תפילה שבא להעמיק בפנימיות הלב, עבודה שבלב, את ההכרה שרק ה' הוא בעל היכולת ובעל הכוחות ולא שום נברא.
    00:41:51 תפילה למשה - חיבור ודבקות בה'. • ואתחנן אל ה' בעת ההיא וכו'. אתה החילות להראות את עבדך את גדלך את ידך החזקה וכו', כל זה היה עוד לפני שהתפללתי, אם כן מה לתפילתי, להראות אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך.
    00:43:45 ועל כן מביא המד' על פסוק זה, אדם מישראל שהיה עומד ומתפלל מהי שיהא מותר לו להתפלל בקול גדול, ומתפילת משה אנו רואים שיתפלל בלחש, כי מי שעיקר מגמתו בתפילה מפני שרוצה דווקא שהשם יתברך ימלא בקשתו הוא מרעיש וצועק בקול גדול כדרך המפציר לבקש, ובאמת, כל כוונת התפילה אינו אלא להורות שאין לו שום ביטחון על שום נברא כי אם משליך כל יהבו על השם יתברך, אם כן אדרבא יותר תתקיים מחשבתו באם יתפלל בלחש.
    00:45:20 ה"פחד יצחק" אומר שהראיה מאדם הראשון, ואדם אין לעבוד את האדמה, מלמד שיצאו דשאים ועמדו על פתח קרקע - עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים, וירדו גשמים וצמחו (חולין ס ע"ב). שהתפלל אחר שכבר הכל היה מוכן בשבילו, עם קצת מאמץ היה מוציאם על פני הקרקע, אך תפילתו לא היתה למילוי בקשתו אלא לדבקה בו.
    00:50:25 מפני מה חרבה בית שני? • יומא (דף ט:) מפני מה חרב בית ראשון מפני ג' דברים שהיו בו ע"ז ג"ע שפיכות דמים, אבל מקדש שני שאנו יודעים שהיו עוסקים בתורה ובגמ"ח ולא היו ג' דברים אלו, אלא מפני שהיו בו שנאת חינם, ללמדך ששקולין כנגד ג' עוונות.
    00:51:12 ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוויהו ראשונים שנתגלה עוונם נתגלה קיצם, (ירמיהו כט, י) כי לפי מלאות לבבל שבעים שנה וגו', אחרונים שלא נתגלו עוונם לא נתגלה קיצם, ולכאו' הרי רק נתגלה עוונם שנאת חינם
    00:52:11 יש מן הראשונים שמפרשים שג' עוונות הם עבירות בגלוי, ושנאת חינם היא עוון שלא נתגלה, אך ברש"י שם, ראשונים נתגלה עוונם לא היו מכסים פשעיהם, אחרונים לא נתגלה עוונם שהיו מכסים פשעיהם, הראו עצמם כצדיקים וקדושים ובסתר היו מלאי שנאה וחטא. ולכאו' האם מפני כן אנו יושבים כבר 1946 שנה מבלי בנין בית המקדש, וזאת במקום ה-70 שנה בגלות הראשונה?
    תגיות השיעור
    הנושאים המטופלים בשיעור
    מראי מקומות המוזכרים בשיעור