נולד בארצות הברית בעיר ניוארק למשה יצחק ברנוביץ' ולמרים לבית קנטרוביץ' מהעיירה ז'עטל. אביו היה איש חינוך, דור שביעי (בן אחר בן) לרבי חיים חייקל מאמדור. אמו הייתה נכדת רבי אפרים מרדכי אפשטיין ממינסק, מחבר הספר מירא דכיא על פרקי אבות וספרים נוספים.

למד ב ישיבת מיר בארצות הברית שאליה התקבל למרות מדיניותה לא לקבל ילידי ארצות הברית. למד שם אצל מי ששימש אז כמשגיח, רבי  יחזקאל לוינשטיין, שאותו החשיב כרבו המובהק. אחר כך למד ב ישיבת לייקווד אצל הרב  אהרן קוטלר. בעצת הרב לוינשטיין עלה ללמוד ב ישיבת מיר בירושלים. עמד בקשר עם הרב מבריסק ועם החזון איש.

בשנת תשי"ד נשא את לאה, בת הרב אברהם ברוך גרינבלט מבריסק, שעלה לירושלים. לאחר נישואיו למד בכולל קמניץ ובכולל חזון איש. בתקופה זו החל בעיסוקו הממושך בתורת הגר"א, ובעצת הרב לוינשטיין החל במסירת שיחות מוסר בישראל ובחוץ לארץ. בשנת תשי"ז (1957) נסע לחמש שנים ללמד בארצות הברית. בשנת תשכ"ב (1962) חזר לבני ברק. בשנת תשכ"ג, בעקבות בקשת רבי אלעזר מנחם שך ורבי יעקב ישראל קנייבסקי, חיבר את ספרו הראשון, "עמלה של תורה", שעסק במעלת לימוד התורה ומעמדם של אברכי הכוללים. בשנים אלו יצר קשר הדוק עם הרב שך והרב קנייבסקי וראה עצמו כתלמידם. הרב שך כתב עליו באחת הסכמות לספריו "שיש לו ידיעה גדולה בדברי הגר"א ויודע לפענח צפונות ורמזים בכתבי הגר"א".

בשנת תשכ"ח (1968) נסע ללונדון לטיפול רפואי ונשאר להתגורר שם במשך קרוב לשתים עשרה שנה. בשנת תשל"ט (1979) שב לבני ברק. החל משנת תשמ"ח (1988) ועד סוף ימיו חילק את זמנו בין בני ברק לארצות הברית, כשהוא ממשיך בעבודתו הספרותית ובמסירת שיעורים בישיבות, כוללים ובתי כנסיות. שיעוריו שודרו ונאגרו במערכת קול הלשון

נפטר בארצות הברית לאחר מחלה ממושכת, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים. (מיקום קברתו על ידי חב"ק פרושים, גוש י"ט חלקה ח' שורה ב' קבר ז').